מסיעי שדרות ואח' נ' סהר ציון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינו של פסק הדין, הן תובענה כספית ע"ס 188,951 ₪ שהגישה התובעת והנתבעת שכנגד (להלן גם: "התובעת") הכוללת סכום החזרי הפרמיה בעבור פוליסות ביטוח מקיף לרכביה משנת 2001 - בתקופה שממועד ביטול הפוליסות ע"י הנתבעת (והתובעת שכנגד) (להלן גם: "הנתבעת")ועד למועד הסיום המיועד של הביטוחים, בסך 132,367 ₪, וכן סכומי פיצויים בגין נזקים תאונתיים שאירעו לרכביה במספר תביעות – האחת משנת 2000 והאחרות שהוגשו לנתבעת מכוח אותן פוליסות ביטוח נשוא התביעה:

א.נזקי תאונה מיום 4.4.00 ע"ס 17,598 ₪.

ב.נזקי תאונה מיום 2.11.01 ע"ס 11,105 ₪.

ג.נזקי תאונה מיום 25.5.01 ע"ס 9.157 ₪.

1.1מנגד, הגישה הנתבעת כנגד התובעת, כתב תביעה שכנגד, בגין תשלום דמי הביטוח לתקופה שעד למועד ביטול הפוליסות על ידה, בסך כולל של 165,873 ₪.

2.התובעת היא חברת הסעות ובמועדים הרלבנטיים לתובענה ולתובענה שכנגד, החזיקה בצי של עשרות רכבי הסעות, אותם נהגה לבטח, בצורה מרוכזת, בביטוחי "חובה" ו"מקיף", אצל עידית סוכנות לביטוח (1993) בע"מ ולהלן גם: "סוכנות הביטוח") ומי שעמד בראשה, סוכן הביטוח מר רוני שרויטמן (שניהם ביחד גם: "סוכני הביטוח"). הנתבעת היא חליפתה של "סהר חברה לביטוח בע"מ, אשר מוזגה בהמשך ב"שילוח חברה לביטוח בע"מ", אשר החליפה שמה ל"הראל חברה לביטוח בע"מ".

3.לטענת התובעת, עריכת ו/או חידוש הביטוחים (מקיף וחובה) של כלי הרכב היו מתבצעים בצורה מרוכזת: סוכני הביטוח היו מקבלים את רשימת כל כלי הרכב, לרבות מועדי תחילת או חידוש הביטוחים; לאחר עיבוד ובדיקה הייתה נערכת פגישה לצורך קביעת מחירי עלות הביטוחים ולאחר קביעת העלות, הייתה התובעת משלמת לסוכני הביטוח את הסכום המוסכם ביחס לכל כלי הרכב – ובהמשך, לאחר ביצוע התשלום, היו מומצאות פוליסות הביטוח של כלי הרכב, לרבות תעודות ביטוח החובה.

4.לטענת התובעת, כך נעשה גם בשנת 2001, שהיא השנה הרלבנטית לתובענה ולתובענה שכנגד; המועדים בהם חודשו הפוליסות היו ביום 1.6.01 וביום 1.9.01 – וכל הפוליסות חולקו בין הנתבעת (בשמה המקורי – סהר חב' ישראלית לביטוח בע"מ) לבין "אריה" חברה לביטוח בע"מ (להלן גם: "אריה" או "חברת אריה").

4.1פיזור הפוליסות בין חברות הביטוח נעשה על ידי סוכני הביטוח, על דעתם.

5.בסביבות תאריך 6.11.01, מס' חודשים לאחר עריכת הביטוחים, לרבות הפוליסות נשוא התובענות, על רקע בריחתו של מר שרויטמן לחו"ל כשהוא מותיר אחריו חובות כבדים, הודיעה חברת אריה, כי התובעת חייבת לה את כל כספי הפרמיות בגין ביטוחי הרכב וכי היא תנקוט בצעדים לביטול כל הפוליסות באם התשלום לא ישולם בתוך 15 יום.

5.1חברת אריה נמנעה מלבטל את הפוליסות, אולם הגישה תביעה בבית המשפט בפתח תקווה.

5.2בתום דיון קבע בית המשפט בפתח-תקווה, כי הסכומים ששולמו לסוכנות הביטוח, נחשבים כתשלומים ששולמו לחברת הביטוח.

5.2.1ערעור על פסק הדין – נדחה, אמנם מנימוקים טכניים.

6.לעומת התנהלות חב' אריה, דחתה הנתבעת (והתובעת שכנגד) את טענת התובעת ששילמה את הפרמיה עבור פוליסות – במסגרת תשלומיה הנ"ל לסוכנות הביטוח.

6.1על כן דרשו את מלוא סכומי תשלום הפרמיות ומשלא קיבלוהו – ביטלו את הפוליסות ביום 1.2.02.

6.2התביעה שכנגד עותרת, כאמור, בעיקר לתשלום דמי הביטוח לתקופה שעד לביטול פוליסות הביטוח בקיזוז סכומים המגיעים לתובעת, ובסך כולל של 165,873 ₪.

7.בין היתר , עותרת הנתבעת גם לחייב את התובעת בתשלום סך של 3,830 ₪, נכון ליום 25.5.02, חוב בגין חיוב השתתפות עצמית שלא שולם לנתבעת ע"י התובעת.

8.מלכתחילה הופנו הצדדים ע"י בית המשפט לניסיון גישור בפני מוסד הגישור "אמות גישור", אולם הגישור לא יצא אל הפועל.

9.בית המשפט הציע למנות לצדדים מומחה חשבונאי בתחום החקירתי, אשר יבדוק, בין היתר, את ספרי סוכנות הביטוח שקרסה, ככל שהדבר אפשרי, ואת ספרי חברות הביטוח הרלבנטיות.